אין גיל לערפדים ואנשי זאב - סקירת ספר "נשיקת פלדה"

שם הספר: נשיקת פלדה

שם הסופרת: בק מק'מאסטר

מס' עמודים: 430

הוצאה: אהבות, ספרים בעלמא

דירוג: 5 כוכבים!

ספייס/סמאט: 3 פלפלים

וואו. אני מרגישה עם הספר הזה שחזרתי לרגע שבו יצא דמדומים. בעיקר כי ערפדים תמיד מזכירים לי את דמדומים...LOL.

אז בעיקרון איך שהתחלתי לקרוא את העמוד הראשון התבאסתי ממנו. למה אתם שואלים? בגלל שהכתיבה הייתה מגוף שלישי, ולי אישית זה קשה בטירוף! למזלו של הספר הזה העלילה מתחילה כבר בעמוד 40. הסופרת ידעה לכתוב את הכל בתזמון הנכון. ככה שלעזוב אותו מוקדם לא היה לי אפילו אפשרות.

היא דאגה להשאיר מסתורין לגבי עברם של הדמויות מבלי שיהיה צורך בפירוט מלא מה קרה. פשוט מבינים את זה במהלך הסיפור, ככה שהעלילה מתחילה מוקדם וזה לא הורס. וואלה? עפתי על זה. בלי יותר מידי שאלות שרצות ואין מענה, כי התשובות מגיעות מהר.

לגבי הדמויות:

מהרגע הראשון ידעתי שאתאהב בבלייד! הדמות של בלייד, העממית והחצופה לגמרי עשתה את חווית הקריאה! הוא פשוט מזכיר לי את ההתנהגות "הערסית" של בעלי. דופק משפטים של "זאת השכונה שלי ואני הבוס" (לא ממש את המשפט הזה אבל כן את המסר..) או משפטים כמו "אני אשמור עלייך אל תדאגי" שמזכירים לי כל כך את בעלי בתחילת דרכנו. (כן כן הוא היה אומר לי דברים כאלה- מי ישמע ממי צריך להגן עלי..)

"הוא אחז במותניה והרים אותה אל המושב, ואז התיישב לצידה בקפיצה. המושב הצר דחק אותם זה לצד זה, ירך אל ירך, וכשלכסנה אליו מבט מוטרד הוא מתח באגביות את זרועו והניח אותה מאחוריה, על משענת המושב..." "...הנהג הצעיר פנה בתנועה חדשה אל וייטצ'אפל היי. נשימתה של הונוריה נעתקה והיא נפלה על בלייד. הוא הצמיד אותה אליו ופרש עליה את זרועו במחווה מגוננת....הוא חש בגופה מתקשח והכריח את עצמו להניח לה. לא היה שום טעם להבהיל ולהבריח אותה. הוא ייאלץ להתקדם לאט, להניח לה להתרגל אליו. כי היתה לו כל כוונה שתיהיה שלו. זו היתה רק שאלה של זמן."

מצאתי את עצמי מחייכת לא מעט מהתנהגות של בלייד כלפי הונוריה. עם הדיבור החצוף (מה שכיום פחות נראה חצוף לעומת פעם) וההתנהגות של הגבר שמגן על האישה שלו. בקיצור דמותו של בלייד פשוט משגעת. הסופרת דאגה לעשות אותו מעניין מספיק עם עבר בעייתי (לקח לי קצת זמן עד שהבנתי את הכל) והכי כיף זה שלמרות שהסיפור כתוב בגוף שלישי- הסופרת עדיין דאגה לתאר את מחשבותיו של בלייד!

לגבי הונוריה, דמות של אישה חזקה ועקשנית תמיד גורמת לי להתאהב בספר. יצא לי לא מעט פעמים שקראתי ספרים בהן הגיבורה חלשה, וזה פשוט שיעמם אותי או הוריד לי מהספר. בתור אחת שלא אוהבת לוותר ומאוד עקשנית התחברתי המון פעמים למעשים של הונוריה ולהתנהגות שלה. בין אם זה עקיצות "מנומסות" ובין אם זה להקריב את עצמה למען המשפחה או לקפוץ אל תוך הסכנה. הונוריה לגמרי הייתה גיבורה מעולה, ככה שאם לחלק מכם גיבורה חלשה = אי קראית הספר. כאן אתם לא צריכים לדאוג ;)

הונוריה צרחה. כעבור רגע, נעלם המשקל שהכביד על גופה. בלייד התנודד מעליה, חולצתו מוכתמת כולה בדם. "מה בדיוק לא היה ברור בתברחי, לעזאזל?" "אם הייתי בורחת כבר היית מת!" ענתה לו. היא לא הצליחה למנוע ממבטה לנדוד אל צד גופו "אתה מדמם." "כן. תתחילי לרוץ. נשארו עוד חמישה." "אתה בא?" הוא הצביע עליה באצבעו. "אם אני אומר לך לברוח, כדאי לך מאוד לברוח! גמרנו עם מעשי הגבורה שלך, טיפשה מחורבנת!" "תפסיק לקלל אותי!"

לסיכום: הדמויות היו מעולות כולל הדמויות המשניות, העלילה עצמה מעניינת וכתובה מעולה- למרות שזה בגוף שלישי (!!) שאני לא סובלת, והרומנטיקה בין השניים...איך שנהפכו מאויבים לאוהבים פשוט מעולה! הפלירטוט והעולם של הערפדים עם האנשי זאב לגמרי נכתב מעולה ופשוט היה כיף להיכנס לעולם כזה מחדש!

מומלץ ביותר למי שאוהב פנטזיה, ובמיוחד לחובבי הערפדים.

אם אהבתם מוזמנים לעשות לייק ולכתוב לי בתגובות מה דעתכם!